היכולת של אוסטרליה להתחרות עם מדינות אחרות בעולם המותאם לטכנולוגיה הולכת ופוחתת, על פי דו"ח שפרסמה לאחרונה האב סקיוריטי.

 

ב-2019 אוסטרליה ירדה למקום ה-14 בטבלת הליגה העולמית של תחרותיות דיגיטלית, ירידה מהמקום ה-13 בשנה שעברה והתשיעי ב-2015.

 

התוצאות, מתוך דירוג התחרותיות הדיגיטלית העולמית שנערכה על ידי המכון הבינלאומי לפיתוח ניהול, שבסיסו בשוויץ, מראות כי אוסטרליה הופכת לשאננה בתחומים כמו חינוך מדעי, תשתיות מידע ותקשורת ואוריינות דיגיטלית.

מהי תחרותיות דיגיטלית?

תחרותיות דיגיטלית היא מדד סטנדרטי ליכולתה של מדינה לפתח טכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות, כמו גם נכונותה להשקיע במחקר ופיתוח (מו"פ) ולקדם הכשרה לאוריינות דיגיטלית ליצירת ידע חדש, שכל אלו מהווים מניעים מרכזיים לפיתוח כלכלי .

מדינות פרואקטיביות משקיעות כסף ומאמץ בתהליך הזה, ומתייחסות אליו כאל בניית אומה שמתגוננת מפני אי ודאות עתידית. מדינות אלו ציון גבוה בדירוג. מדינות בהמשך הרשימה נוטות להיות תגובתיות, לשבת לאחור ולאפשר לאחרים ללכת ראשונים.

 

באילו תחומים אנחנו נמצאים בפיגור?

ציון התחרותיות הדיגיטלית הכולל שלושה מרכיבים: ידע, טכנולוגיה ומוכנות עתידית.

 

הציונים של אוסטרליה בקטגוריות אלו מראים שעלינו להתאמץ הרבה יותר במוכנות עתידית. הציונים שלנו יורדים גם בתתי הקטגוריות של גישות אדפטיביות, זריזות עסקית ושילוב IT.

 

בתחום של 63 מדינות, אוסטרליה מגיעה למקום ה-44 עם כישורים דיגיטליים וטכנולוגיים נוכחיים ונכונות של מעסיקים להכשיר את הצוות שלהם בתחומים אלה.

אילו מדינות עושות את זה נכון?

עשר המדינות המובילות ב-2019 הן ארצות הברית, סינגפור, שבדיה, דנמרק, שוויץ, הולנד, פינלנד, הונג קונג, נורבגיה ודרום קוריאה.

 

בהסתכלות על הגישה האסטרטגית של חמשת הראשונים, כולם שמים דגש על יצירת ידע, אך מעבר לכך ישנן גישות שונות לתחרותיות דיגיטלית. ארה"ב ושוודיה שמות דגש שווה על יצירת ידע, יצירת סביבה נוחה לפיתוח טכנולוגי וטיפוח נכונות לחדשנות. סינגפור, דנמרק ושוויץ שמות כל אחת דגש רב יותר על אחד או שניים מהגורמים.

עוד בוגרי STEM

במקום ה-53, אוסטרליה מדורגת בצורה תהומית בשיעור בוגרי האוניברסיטאות שלנו במדעים ומתמטיקה – האנשים שעושים מחקר ופיתוח עכשיו וימשיכו לעשות זאת בעתיד. האוניברסיטאות שלנו הן מהטובות בעולם, אז זו לא הבעיה. אם היו קיימות משרות לבוגרים אלה, האוניברסיטאות היו עונות על הביקוש.

גם טכנולוגיות המידע והתקשורת של אוסטרליה, לרבות תשתית אינטרנט, ציונות גרועים במקום ה-54. זה לא יפתיע את העסקים והיחידים האוסטרליים הרבים שסבלו עם חיבורי אינטרנט איטיים וחלקים. עם יותר שירותי מחשוב ונתונים שעוברים לענן, אינטרנט מהיר חיוני.

 

אבל החדשות לא רעות לגמרי. אוסטרליה מדורגת מאוד כיעד רצוי עבור סטודנטים בינלאומיים. זה גם מקבל ציון טוב בגישה דיגיטלית לשירותים ממשלתיים, וקלות פתיחת עסק.

למה אוסטרליה מחליקה?

אוסטרליה גדלה שאננים בתחומים מסוימים, ולא היינו מוכנים להשקיע מספיק בבניית היכולת הדיגיטלית שלנו בתחומים שהוזכרו. "מספיק" היא מילת המפתח. העובדה שאנחנו מפגרים בפיגור של מדינות אחרות אומרת שאנחנו לא יכולים להגיד שאנחנו משקיעים מספיק.

 

דו"ח CEDA מצביע על כך שאחת הסיבות העיקריות למחסור בהשקעות היא הפער בין נקודת המבט של הציבור ושל המעסיקים לגבי מידת הצורך. התעשייה רואה צורך גדול יותר מהציבור הרחב, אבל מדיניות הממשלה נוטה להתיישר עם רגשות הציבור מסיבות אלקטורליות.

 

המימון מוגבל ויש הרבה קולות שמתחרים על נתח מההוצאות הממשלתיות. הגלגל החורק הוא שמקבל את השמן.

בניית יכולת דיגיטלית

פרויקטים של בניית אומה בקנה מידה זקוקים לגישה מתואמת בין המגזר הציבורי והפרטי. בניית התשתית הפיזית כדי לענות על צרכים עתידיים אינה שונה עקרונית מבניית היכולות הדיגיטליות של המדינה, הכוללת יצירת טכנולוגיית התקשורת, האמצעים לפיתוח ידע חדש ודרכים ליישומו בצורה טובה. זה לא פחות חשוב מכבישים, תחנות כוח ובתי חולים לעתיד המדינה.

שיחה לאומית

אוסטרליה צריכה לנהל שיחה ארוכה בפורומים לאומיים, ממלכתיים ומקומיים על חשיבות ההשקעה בעתיד הדיגיטלי שלנו. אנחנו צריכים לדבר על כל הדרכים שבהן מו"פ יכול להועיל לקהילה האוסטרלית, ולמה עסקים צריכים לאמץ טכנולוגיה חדשנית.

אם לא נשיג קונצנזוס על שמירה על תחרותיות, ניפול עוד ועוד מאחור ככל שמדינות פרואקטיביות יותר יאיץ את המאמצים שלהן. עם הזמן המשק יסבול, האבטלה תעלה ואיכות החיים תרד. זו לא מורשת לעזוב את הילדים שלנו.

 

אנחנו אמנם מדינה ברת מזל עם המשאבים שלנו, אבל זה ייקח אותנו רק עד כה במאה ה-21. למען הדורות הבאים עלינו לעשות סוג חדש של מזל ולהעלות רמה במשחק הדיגיטלי שלנו – האב סקיוריטי.